מכירים את זה שאנחנו רוצים לעשות שינוי?
כן,
משהו לא עובד לנו
אנחנו מבינים שאנחנו רוצים לעשות שינוי
אבל….
וכאן נפתחת תיבת פנדורה של תירוצים
אבל היום אני לא יכול/ה, מחר אתחיל,
אבל זה קשה מדי, עכשיו עמוס לי מדי, כשאסיים את…. או כשאצליח ב…
אבל זה נראה לי קל, אין לחץ שאעשה את זה עכשיו, עוד מעט
אבל זה לא באמת אפשרי בשבילי, אז עדיף לי כבר לוותר מראש
כן, אני אעשה את זה, אבל עכשיו יותר בא לי לנוח/לראות סדרה/לדבר עם חבר… עוד מעט…
או שלפעמים אנחנו דווקא כן מתחילים
אבל בחצי כוח,
וכשמשהו אחד לא מסתדר לנו, או כשקשה לנו, אנחנו ישר פורשים?
אם שינוי נדחה עוד ועוד
אז הזמן הכי טוב לעשות אותו,
זה עכשיו!
כן, מרגע זה, בלי תירוצים
אם זה קצת נראה קשה, או בלתי אפשרי
אז אפשר להתחיל בצעדים קטנים (בייבי סטפס),
עם זאת לא לוותר, ולהתחיל עכשיו.
ואחרי שמתחילים
לשמור על משמעת של התמדה.
להתמיד,
למצוא את המוטביציה להמשיך.
ואם אין מוטיבציה אז להמשיך גם כשאין מוטיבציה,
לחרוק שיניים בעליות,
לצהול בירידות,
ולהמשיך ולהתמיד.
רק כך נגיע לשינוי האמיתי המיוחל.
אז מה אתם אומרים?
מה השינוי שנדחה שאתם מחליטים לעשות אותו מעכשיו?
