אסרטיביות – חלק א

חיי היום יום שלנו סובבים במעגלי חיים שונים, ובהם: משפחה, חברים, עבודה, מפגשים אקראיים והחיים הווירטואליים ברשת. ההתנהלות והתקשורת שלנו בכל מעגל ומעגל נובעת מהתחושה האישית שלנו באותו המעגל: האם אנחנו חשים ביטחון? רוגע? הערכה? אמון? איום? פגיעות? תחושה של ‘בלתי נראים’? תחושת ערך נמוך? במקום בו נרגיש בטוחים ומוערכים נוכל להגיב בביטחון ולבטא את תחושותינו ורגשותינו, ובמקום בו נרגיש מאוימים או בלתי מוערכים, נמנע מתגובה, נגמגם, נתנצל, נציית, נאיים או נגיב בתוקפנות. תלוי בעומק התחושה, תלוי מול מי אנחנו מתנהלים, וכמובן, תלוי באופי שלנו.

לעיתים קרובות אנחנו לא יודעים לזהות את התחושה האישית בה אנחנו נמצאים וגם איננו נותנים עליה את הדעת. אנו רגילים להתנהל כך שנים, אולי אימצנו דרך התנהלות שעבדה לנו בעבר, אך האם עצרנו לשאול: התנהלות זו נכונה לנו? האם אנחנו מרוצים מהמקום בו אנו נמצאים? האם התנהלות זו משיגה את מטרותינו? האם הסביבה שלנו נהנית משהייה במחיצתנו? והאם היינו בוחרים להתחבר לאדם המתנהל באופן דומה לנו?

לפניכם – 5 שאלות אמריקאיות על תגובות אפשריות במצבים שונים. שימו לב – השאלון שלפניכם אינו מחקר אקדמי ואינו מתיימר לעמוד בסטנדרטים פסיכולוגיים – אבחוניים. אך הוא יכול לסייע לנו לצייר תמונת מצב. קחו רגע לעצמכם, ורשמו את מספר התשובה המתארת בצורה הטובה ביותר, את ההתנהגות בה הייתם נוקטים:

א. לאחר חודש של שימוש במכשיר החשמלי החדש שקניתם, אתם מגלים שחלק מהפונקציות לא עובדות וכנראה אף לא עבדו מעולם, מה תעשו?
1. תחזרו לחנות ובכעס תדרשו את המגיע לכם.
2. תתקשרו לחנות ותשאלו מה הן  אפשרויות העומדות בפניכם.
3. האמת, אין מה לעשות. זה בעיה שלכם שלא בדקתם את המוצר מיד עם הגעתו, ועכשיו מאוחר מדי ולא רלוונטי. תבטיחו לעצמכם שלהבא תבדקו את המוצר ליד המוכר.

ב. אתם יוצאים עם החברים לארוחת ערב, משה שואל אם  ת/ה מביא/ה רכב?
1. מה זאת אומרת? הדלק מאוד יקר, הנסיעה צוברת קילומטראז’ והרכב הרגע יצא ממוסך, שדן או שיר יביאו, למה אני?
2. בדרך כלל אין לכם בעיה, אבל אתם מרגישים שכל הזמן אתם מביאים רכב. אתם מסבירים זאת למשה ומבקשים שיבדוק מי הפעם יכול להביא רכב.
3. אני תמיד מביא/ה את הרכב. אני חושב/ת שלאחרים קשה כלכלית יותר מאשר לי, ובאופן כללי אין לי בעיה לנהוג. אם מבקשים אז למה לא?

ג. בשיעור/הרצאה ציינת כמה עובדות לא נכונות. אחד המשתתפים מעיר לך על כך:
1. חוצפן, חושב שיודע יותר ממני? אמצא את הדרך להוכיח את צדקתי ואת טעותו.
2. אודה בטעות, ואודה לתלמיד על ההערה.
3. פדיחה! אסמיק ואתנצל על הטעות.

ד. כל החברה נפגשים בים, ויורם מקשקש ללא הפסקה, איך משתיקים אותו?
1. יורם יודע שהוא קשקן, אגיד לו זאת בבירור מבלי ליפות את הסיטואציה, ואבקש שישתוק קצת שנוכל לשמוע את הגלים.
2. בעדינות אנסה להסיט את הנושא למשהו שמעניין את כולם, או שאזום כניסה לים/קניית בירה… משהו שיעביר את הנושא הלאה. אדבר איתו על כך בהזדמנות מתאימה.
3. זה פוגע להשתיק, אשב ואקשיב, אתעניין, אהנהן בראשי, ואתפלל שיסיים כבר.

ה. אתם ברכבת וכמה נוסעים שלידכם מדברים ביניהם בצעקות:
1. אעיר להם בצורה ברורה שהם מפריעים לכל נוסעי הרכבת ואדרוש שקט.
2. אגש אליהם ואעיר בעדינות על הרעש, אבקש שידברו בשקט.
3. אתפלל שמישהו מהנוכחים יעיר להם, ואם זה לא יקרה, אשים אוזניות וארחם על עצמי, עד שארד, או עד שהם ירדו.

עם סיום המענה על השאלון – חברו את הנקודות, בהמשך נגלה את משמעותם.

כשבעל חי נתקל במצב מאיים, יש לו שלוש אפשריות: להילחם, לברוח או לקפוא במקום. באנגלית מכנים זאת  Fight, Flight or Freeze. לבני האדם דרכי תגובה דומות:

התנהגות אגרסיבית – ניצחון בכל מחיר. התנהגות אגרסיבית רואה בהשגת המטרה את העיקר ותילחם למענה. מבחינתה המטרה מקדשת את האמצעים, וכשיש התנגשות אינטרסים היא לא תראה או תעריך את זכויות הזולת, ולא תהיה לה מניעה ברמיסת זכויות האחר ופגיעה בו. לרוב, ההתנהגות האגרסיבית תתבטא בהטלת פחד והשפלת הזולת, תוך שימוש בכוחניות, במילים קשות ולא מכבדות, בטון דורש ומאיים, ולעיתים אף באלימות. היא אף תתאפיין ב”תגובה מהבטן” ללא מחשבה ובחינה אובייקטיבית של הסיטואציה, ולרוב התקשורת בה תהייה חד צדדית: דיבור רב ומעט הקשבה. ההתנהגות האגרסיבית מחשיבה טעות כהשפלה וכישלון, ולכן האדם האגרסיבי לרוב יתקשה להקשיב לדעות הנוגדות את דעתו, לא יוותר ולא יודה בטעות, ויאשים אחרים באי הצלחות/יו. האדם האגרסיבי לרוב יהיה בעל ביטחון עצמי גבוה והוא ייזום ויפעל להשגת מטרותיו באופן אקטיבי.  

קרובה לו היא ההתנהגות הפאסיבית – אגרסיבית – התנהגות הפועלת להשגת המטרות מתוך סבילות. הנוקטים בה יהיו לרוב בעלי ביטחון עצמי נמוך, ולכן הדרך להשגת המטרה תהיה לעיתים קרובות על ידי הימנעות מעשייה, דחיית משימה לא רצויה עד הפיכתה למיותרת ולא רלוונטית, או על ידי הפיכת עצמו לקרבן ויצירת ייסורי מצפון לסובביו, עד שיעשו כרצונו (סינדרום ה’אמא הפולניה’).

התנהגות פאסיבית – ויתור עצמי. התנהגות פאסיבית מתאפיינת בוותרנות ובהימנעות מעימותים. היא מאפיינת בעיקר אנשים שאינם מאמינים ביכולותיהם ואינם מעריכים את עצמם בצורה מספקת. ההתנהגות הפאסיבית שמה את האינטרסים של הזולת לפני האינטרסים שלה, ואינה נותנת ביטוי מלא לצרכיה ולרצונותיה. לעיתים ההתנהגות הפאסיבית מלווה בחוסר יוזמה ובתחושת חוסר כוח וחוסר יכולת, ולעיתים אף מלווה בציפייה מהזולת ליזום ולדאוג לאינטרסים שלה, ומתמלאת אכזבה ותחושת פגיעה, במידה וזה לא מתרחש. ההתנהגות הפאסיבית מתאפיינת לרוב בדיבור שקט, בטון מתנצל או מבקש, בהקשבה רבה יותר מאשר בדיבור, בקושי להביע את רצונותיה ודעותיה בצורה ברורה ובוותרנות. ההתנהגות הפאסיבית תתקשה לסרב ולהגיד ‘לא’. האדם הפאסיבי יעדיף להתחמק מלפגוש אנשים מאשר להתנגד לבקשותיהם או דרישותיהם. לעיתים קרובות יחשיב עצמו כטועה ואת האחר כצודק, ויאשים את עצמו בדברים שלא הצליחו. גם אם יבין שהצדק עמו, הוא יתקשה לעמוד על שלו ולדרוש את המגיע לו, ויוותר. האדם הפאסיבי קשוב לאנשים בסביבתו ומהווה חבר אמת לידידיו.

אם צברתם בשאלון 7-5 נקודות אתם כנראה נוטים לאגרסיביות. אתם אנשי מעשה, משיגים מטרות ומקדמים פרויקטים, אך לא בטוח שעצרתם לבדוק אם פגעתם באנשים אחרים בדרך. סביר להניח שבקרבתכם אנשים רבים שאומרים ‘אמן’ לכל דבריכם, מדברים בהיסוס או בהתנצלות, וחוששים להתנגד לדעתכם. מניסיוני – רוב האנשים האגרסיביים חושבים שזו הדרך היחידה לעמוד על שלהם וסוברים שאדם בעל סמכות צריך להיות בעל דעה מוחלטת ונחרצת. הכרתי אנשים אגרסיביים, בעלי מאפיינים פאסיביים, שמאסו בפגיעה בזכויותיהם, ואגרסיביות הייתה הדרך היחידה בה הצליחו לעמוד על שלהם ולדרוש את זכויותיהם.

השאלה היא – האם חשבתם פעם איך הסובבים אתכם מסתכלים עליכם? האם אנשים אוהבים להתחבר אליכם? האם הייתם רוצים לחיות בחברה של אנשים אגרסיביים? עם אילו אנשים אתם בוחרים להתחבר? היכן הייתם רוצים שילדכם/אחיכם יגדלו?

 אם צברתם בשאלון 15-13 נקודות אתם כנראה נוטים לפאסיביות. אתם מתחשבים בסובבים אתכם, קשובים אליהם ועוזרים כמיטב יכולתכם. אך לא בטוח שאתם מבחינים בקו הדק המבדיל בין וויתור לניצול. ולא בטוח שאתם מבינים שכשאתם מוותרים, לעיתים אנשים נוספים בקרבתכם משלמים את מחיר הוויתור שלכם. נתקלתי באנשים פאסיביים החושבים את היכולת לוותר או להקדיש את זמנם לאחרים למעלה, ולא מבינים שבכך הם מחפים על קושי ליזום ולעשות או על פחד מהתמודדות עם העומד בפניהם. יש אנשים פאסיביים שתחושת חוסר האונים מביא אותם לרחמים עצמיים, ומשאיר אותם בחוסר עשייה בתקווה שהשינוי המיוחל יגיע באופן עצמאי. 

אולי הגיע הזמן שתעצרו ותחשבו: מה אתם באמת רוצים? איך אתם דואגים להשיג את מטרותיכם בצורה פעילה ויזומה? איך אתם הופכים אמיצים ואומרים את דעתכם בצורה ברורה? תזכרו שאתם שווים בדיוק כמו כולם. אתם בעלי יכולת כמו כולם. ואף אחד (כמעט) לא ידאג להשגת מטרותיכם. זה התפקיד שלכם! ובידכם היכולת לעשות ולהצליח!

האם ישנה דרך להתנהגות המשיגה את מטרות ההתנהגות האגרסיבית אך תוך שימוש ברוך ובהקשבה של ההתנהגות הפאסיבית?

מאחר, ואנו כבני אדם, ניחנו ביכולת לחשוב, לבחון את המציאות ולהחליט, אנחנו יכולים לפתור מצבי איום ללא בריחה או תקיפה, אלא בדרך בה שני הצדדים מנצחים בצורה המקסימלית האפשרית. ההתנהגות האסרטיבית פועלת מתוך מצב של win win situation, בו שני הצדדים מרוויחים. כשהיא נתקלת בקונפליקט שאינו מאפשר זאת, היא יודעת להחליט אם לוותר לשני או לעמוד על שלה, תוך מתן כבוד מלא לזולת.

אם צברתם בשאלון 12-8 נקודות אתם ככל הנראה נוטים לאסרטיביות.
אסרטיביות – ניצחון שלי וניצחון הזולת. התנהגות אסרטיבית רואה את עצמה שוות מעמד לזולת, ובשום אופן לא תקדם את האינטרסים שלה על ידי פגיעה באחר. האדם האסרטיבי מודע לעצמו, לרצונותיו ולצרכיו, ויודע לבטא את עצמו היטב, בצורה בטוחה, תוך כדי הקשבה לזולת. הוא מסוגל לעשות הערכה של המציאות ולנהל את עצמו בתוכה. הוא שולט בתגובותיו וברגשותיו, מכיר ביתרונותיו ובחסרונותיו, ויודע לוותר, להודות בטעות, לבקש סליחה ולסלוח, ואינו רואה פחיתות כבוד או כישלון בלקיחת אחריות על טעויות שעשה (אלא להיפך). לעיתים קרובות, ישמח לשמוע דעה המתנוגדת לדעתו, ויראה בה הזדמנות לפתוח כיוון אחר לחשיבה. הוא מחפש חברי אמת, ויוצר קשרים כנים ומכבדים עם הזולת. הוא בעל ערכים, ויקבל החלטה לאחר חשיבה ושיקול דעת, ולא מתוך כעס רגעי. הוא יודע לתרגם מצבים של אי נוחות או איום למציאת פתרון, לוקח אחריות על מעשיו ופעיל בצורה אקטיבית  להשגת מטרותיו.

ניתן לצייר על סקלה את ההתנהגות האנושית, סקלה הנעה מפאסיביות לאגרסיביות ובאמצעה האסרטיביות. אם נסתכל שוב על מעגלי החיים בהם אנו נמצאים, סביר להניח שנראה שדרך ההתנהלות שלנו משתנה ממעגל למעגל, ושרובנו נמצאים היכן שהוא על הסקלה בין פאסיביות לאגרסיביות. הייתי רוצה להניח, שכולנו רוצים לזכות בכבוד, בהערכה ובהכרה בזכויותינו, ומתוך כך שואפים להעניק זאת גם לזולתנו/משפחתנו, אך לא תמיד יודעים איך לעשות זאת.

מניסיוני, האסרטיביות מעניקה לנו את הדרך לזכות בכבוד ובהערכה, תוך כדי כיבוד הזולת. היא מאפשרת חיים כנים ושלמים עם העולם הפנימי שלנו, מתוך מודעות למעשינו לערכינו ולדרך שלפנינו, ועוזרת לנו לקיים חברה שוויונית.

סוד האסרטיביות טמון במודעות והערכה עצמית, הקשבה אמיתית לזולת, פרשנות נכונה לסיטואציות להם אנו שותפים, לקיחת אחריות ויוזמה, ויכולת התבטאות.

איך וכיצד, בחלק הבא של המאמר.

.