איך לוודא שאני לא תקוע?

ידידה סיפרה לי על גבר בן 52, שפיטרו אותו מהעבודה לפני שנה, ופתאום הוא שם לב שהוא רווק ולבד, והוא מחפש זוגיות. היא שאלה, אם יש לי מישהי להכיר לו.

האמת, שאני מניחה שהגבר שהיא סיפרה עליו, שם לב שהוא רווק כבר לפני הרבה שנים, ומן הסתם אף יצא עם בחורות. אלא שהכוונה שלה הייתה, שעד כה העבודה תפסה מקום מרכזי בחייו, וכעת כשהתפנה מלחץ העבודה, סדר העדיפויות שלו השתנה, והוא מפנה מאמץ לזוגיות.

הסיפור הזה אינו מקרה בודד, כולנו מכירים סיפורים על אנשים שבמבט לאחור, מצטערים על דברים שפספסו או לא עשו, דברים שלעיתים ניתנים לתיקון, ולעיתים אין בהם דרך חזרה.

אז איך זה קורה, שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו פעילים ועסוקים במלוא המרץ במשימות היום… לכיוון ההפוך ממה שחשוב לנו באמת?

האמת שבבית הספר לא מלמדים אותנו איך לנהל את עצמנו בחיים, להגדיר מטרות, לפעול להשגתם, לוודא שהמטרות נכונות…  ולכן אנחנו לא תמיד מודעים לכך שיש אפשרות כזו, ומוצאים את עצמנו מתנהלים כמו ההורים שלנו או כמו הסביבה, מכוח האינרציה ומבלי שנעצור לשאול שאלות.  

אולי חלקנו אף מרגישים שאנו חיים במציאות עמוסה ומלחיצה, ומרוץ החיים אינו מאפשר לנו לעצור ולחשוב מה הצעד הבא שנכון לעשות.

ויתכן שיהיו שיגידו, שאי אפשר להתווכח עם המציאות. אין לנו השפעה על מה שקורה לנו, וכל שאנו יכולים לעשות זה לזרום עם החיים.

אך האם באמת נרצה להתעורר בגיל 52 לבד?

כדי לוודא שאכן אנחנו פועלים למען הדברים החשובים לנו, עלינו לשבת ולבחון את מציאות חיינו ואת ההתנהלות שלנו בחיים, אחת לכמה זמן.

איך עושים את זה?

מציירים על דף טבלה עם 4 עמודות.
בעמודה הראשונה נרשום את המציאות של חיינו כפי שהיא, כשאנו מתייחסים לכל התחומים בחיינו, ומקדישים לכל תחום שורה נפרדת. נתייחס ל: מצב אנרגטי אישי, משפחה, זוגיות, ילדים, חברים, עבודה, מצב כלכלי, הדבר הכי חשוב לי כיום…. (לדוגמא – אם במשרה מלאה, משפחה תומכת, מצב כלכלי משביע רצון…).
בעמודה השניה נכתוב את המחשבות המתלוות אצלינו לגבי כל תחום, (לדוגמא – שמחה להיות אם במשרה מלאה, עייפה מאוד בלילות, מרגישה שחסרות לי שעות ביום, מרגישה שעסוקה בדבר הכי חשוב לי בחיים…).
בעמודה השלישית – נכתוב בכל שורה את רמת האושר שלנו מאותו תחום וכמה אנו מרוצים ממנו מ1-10.

כעת נסקור את מה שרשמנו:
 – עד כמה אנו מאושרים ומרוצים  מהמציאות בחיינו?
 – עד כמה הדברים החשובים לנו מקבלים מקום בחיינו, והאם מקום זה הוא איכותי במידה שהיינו
   רוצים?
 – האם יש תחומים שנראים לי חסרים והיינו רוצים להוסיף אותם כעת?

וכדי לפתוח את החשיבה שלנו לאפשרויות נוספות, בואו נוסיף סימן שאלה בסוף כל משפט בעמודה השניה (ואפשר גם בעמודה הראשונה). במיוחד נרצה להשקיע זמן חשיבה בתחומים בהם רשמנו שרמת האושר שלנו היא 7 ומטה.

משפט כמו – שמחה להיות אם במשרה מלאה. הופך ל- האם אני באמת שמחה להיות אם במשרה מלאה? אולי יש דברים שחסר לי והייתי רוצה לפנות להם זמן?

הוספת סימן השאלה, מאפשרת לנו לרגע לצאת מהקופסא ולאמת את עצמנו עם המציאות. אולי אפשר אחרת? האם באמת זו האפשרות היחידה? האם אני לא מפספס/ת משהו על הדרך? האם באמת הפעולות שלי מקדמות אותי למטרות שלי, או שאני מבזבזת זמן, אנרגיה ומשאבים על דברים שוליים?

בעמודה הרביעית נרשום 3 אפשרויות להתנהלות אחרת בכל אחד מהתחומים שרשמנו, בעיקר נתמקד בתחומים שסקירת הטבלה או סימן השאלה, פתאום גרמו לנו לחשוב שאולי… זה כבר לא נכון לנו, וכדאי לבחון אפשרות לשינוי.

על פי הNLP תמיד קיימת אפשרות נוספת. כשאנחנו מתנהלים מתוך תחושה שיש רק אפשרות אחת אז אנחנו במצב של הכרח, מתוך תחושה שזו האפשרות היחידה ואנחנו חייבים לעשות אותה. כשיש לנו שתי אפשרויות אז אנחנו נכנסים למצב של בחירה אך עדיין ישנה אפשרות לקונפליקט. כשבידינו שלוש אפשרות שונות למציאות אז אנחנו במצב של בחירה אמתית. ולפיכך, אכן נקפיד שיהיו לנו לפחות 3 אפשרויות.

דוגמא לאפשרויות שיכולות להיות בעבודה שאנחנו לא מרוצים ממנה היא:
1. להישאר באותו מקום עד שארכוש מספיק ניסיון ואוכל לחפש מקום נכון יותר בעבורי  
2. לגשת אל הבוס ולשאול אותו האם יש אפשרות לעשות שינוי בתפקיד
3. לחפש עבודה חלופית
4. ללמוד מקצוע חדש שיאפשר לנו להתפתח בעתיד….

אחת הדרכים המסייעות במציאת אפשרויות נוספות היא להתייעץ עם אדם נוסף ובכך להרוויח נקודת מבט שונה.

אנחנו גם יכולים לחשוב על אדם מצליח בחיינו, ולשאול את עצמנו: מה הוא היה אומר על כך? מה הוא היה עושה אם היה מוצא את עצמנו במציאות דומה?

כמובן-
אחרי שהגענו למסקנות, נקבע לעצמנו אילו פעולות נעשה ומתי, כדי להתקדם בכיוון הרצוי.
ו… נקבע ביומן (ונעשה תזכורת בנייד) את הפעם הבאה שנעצור לבחון את מציאות חיינו.

בהצלחה!

למאמר הבא בנושא תקיעות לחץ כאן