תקשורת בינאישית – שאלון אישי וחמישה טיפים

רוב היום אנחנו מדברים ומתקשרים אחד עם השני, מתי לאחרונה עצרנו ושאלנו את עצמנו אם אנחנו מרוצים מהשיח שלנו עם אחרים?

רגע לפני קריאת המאמר – אתם מוזמנים למלא שאלון קצר – לבחינת איכות השיח שלכם עם הסובבים אתכם. הכנסו בקישור כאן. (אם אתם רוצים למלא את השאלון באנגלית – הכנסו בקישור כאן)

מילאתם את השאלון? מעולה!

מה התחדש לכם לגבי השיח שלכם עם הסובבים אתכם?
אילו דברים תרצו לבחון עם עצמכם או לשפר?

בואו נרחיב מעט על איכות שיח עם הסובבים אותנו.

יש לנו שלוש רמות של תקשורת עם הסביבה שלנו:

1. שיח פרקטי-ענייני – תקשורת בסיסית לתיאום/בירור דברים נצרכים – לקנות, למכור, לברר, לשאול, לתאם… לדוגמא – לתאם מי מוציא את הילד מהגן, מתי מחר התור לרופא, כמה עולה קילו עגבניות, איך מגיעים ממקום למקום, פתיחת חשבון בנק…
2. שיח ידידותי – בו אנחנו גולשים מעבר לדברים נצרכים. פה כבר יהיה שיתוף, הסבר, הרחבה, הדגשות, הבהרות…. כאן ייווצרו יחסי חברות, זוגיות, שיתוף או אף יחסי שכנות טובה. פה נדבר – על מה היה לנו היום, למה אנחנו עצבניים, מה השאיפות שלנו…. עומק השיחה יקבע את עומק הקשר שיווצר.
3. שיח של הכלה ושיתוף – בו נגיע למעמקי הנפש. כאן נמצא שיתוף של כאבים, חלומות, שאיפות, פגיעות, רגשות…

מן הסתם רמת השיח שלנו תקבע על פי אופי השיחה והאדם איתו אנחנו משוחחים. סביר להניח שכשנלך לאיבוד ננהל עם אדם זר שיחה ברמה 1 ונבין ממנו איך להגיע למקום הרצוי, בעוד עם חברים טובים ננהל שיחה ברמה 2 או 3.

אך האם זה באמת כך?
לרוב, חיבור בין אנשים יהיה ככל שנעמיק את רמת השיח (רמות 2-3), אך מאחר והדבר דורש השקעת זמן ואנרגיה, והחיים לחוצים ומלאי טרדות ומשימות, אנחנו בלי לשים לב נמשכים הרבה פעמים יותר ויותר לשיח פרקטי ענייני (רמה 1), ואט אט נעלם העומק, וריגשית אנחנו מתחילים להתרחק האחד מהשני. זה המצב שבו קשרים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, פתאום לא ממש קיימים שם בשבילנו ואנחנו לא מבינים למה. כולנו שמענו על נישואין שמתפרקים כשצד אחד בהלם ולא מבין מאיפה זה בא לו, על אנשים שמוצאים את עצמם פתאום בודדים ללא חברי אמת, או על הורים מבוגרים שאף אחד לא בא לבקר אותם וממעטים להתקשר אליהם (גם כשיש להם ילדים ונכדים).

אז מה עושים?

קבלו 5 טיפים לשיח איכותי ולהעמקת הקשרים החברתיים-
1. מייצרים זמן איכות לשיפור התקשורת עם הסובבים אותנו. זה יכול להיות ממש לקבוע זמן ביומן (ישיבה בבית קפה, הליכה, טיול, שיחה שבועית עם ההורים…), או פשוט להעמיק את השיח כשהוא מתרחש, כגון לשאול – מה אתה מעדיף? מה מפריע לך בזה? ולהשקיע (כשזה מתאים) 2-4 דקות נוספות של הקשבה איכותית.
2. רואים את האדם שמולינו! שיח ברמה 1 מתנהל כשאנחנו צריכים משהו או כשצריכים מאיתנו משהו. השיח מעמיק כשאנחנו מתחילים לראות את האדם שמולינו ואת רגשותיו. או אז נתעניין באדם שמולינו שיראה לנו לחוץ/מודאג/עצבני/מתנהל אחרת מהרגיל, ונתרגש יחד איתו/ה כשנבחין שיש משהו שהוא/היא רוצים לשתף…בעיני, זה אחד הדברים שהופכים אותנו לאנושיים, היכולת להיות שם בשביל השני כשהוא צריך אותנו.
אחד הדברים שחשוב לציין – לראות את השני זה גם לא להפיל עליו שיחת עומק כשהוא לא פנוי לזה…
3. משתפים אחרים במה שעובר עלינו. חברות היא דבר הדדי, כששני הצדדים משתפים במה שעובר עליהם נוצרת חברות אמיתית. כמובן שנשתף רק את מה שנרצה ואת מי שמתאים שנשתף. אבל קחו בחשבון שהעמקת שיח, היא גם להיפתח ולשתף.
4 . מכבדים אחרים – אם השיח שלנו מזלזל, פוגעני או אגרסיבי, חברות לא תהיה כאן. אולי יהיו אנשים שיקשיבו ויעשו את מה שנבקש, אבל זה יהיה מתוך יראה, לא מתוך חברות.
5. לוקחים אחריות ומייצרים שיח ברור – בNLP אנחנו אומרים – “שמשמעות התקשורת שלך היא בתגובה שבאה בעקבותיה”. כלומר אם האדם שמולינו מתעצבן ממה שאמרנו – כנראה שדיברנו בצורה שאינה מכבדת או אף בצורה פוגענית. אם האדם שמולינו לא הבין אותנו – כנראה לא מספיק היינו ברורים ומובנים וכיוצא בזה. האחריות שהשני יבין/תבין אותנו, היא שלנו. ולכן ניסוח ברור – ייצר שיח איכותי ומכבד יותר.

אז נסיים בשאלות שפתחנו איתן –
– מה התחדש לכם לגבי השיח שלכם עם הסובבים אתכם?
– אילו דברים תרצו לבחון עם עצמכם או לשפר?

 בהצלחה!