עולם האימון (הקואוצ’ינג) מבוסס על עשיית פעולות להשגת תוצאות,
מתוך הבנה, שהדרך להשיג את הרצוי, עוברת דרך עשיה ופעולה.
לדוגמא –
אם אנחנו אולי ממש רוצים לרזות,
לצערינו, הרצון בלבד לא יוריד את המשקל העודף.
רק שינוי בתזונה, שינוי בהרגלי האכילה ועשיית ספורט,
הם שיביאו בפועל את התוצאה הרצויה.
כך כמובן בשאר המטרות שאנחנו רוצים להשיג.
אנחנו נגדיר את המטרה הרצויה,
נתכנן את הפעולות שנעשה להשגה,
ונבצע פעולות אלו.
כלומר, אנחנו בעצם שולטים על התוצאות הרצויות,
בעזרת הפעולות שאנחנו עושים.
שזה באמת נהדר.
כי תוצאות מגיעות בעקבות עשיה.
אבל!
לפעמים זה לא נכון.
לפעמים אנחנו לא יודעים את זה,
אבל המטרה שהגדרנו היא לא הכי נכונה לנו.
או שהדרך אל המטרה שאנחנו כל כך רוצים להשיג – דווקא עוברת דרך פעולות אחרות משתכננו,
ואלוקים (או היקום אם תרצו),
דווקא רוצה לסייע לנו להגיע אל המטרה,
פותח בפנינו דלתות,
מכוון לנו את הדרך,
אבל בגלל ש”ננעלנו” על המטרה שהגדרנו ו/או על הפעולות שתכננו,
אנחנו מפספסים את הדרך הנכונה יותר אל המטרה הנכונה יותר בעבורנו.
זה כמו ששמים מגן עיניים לסוסים על מנת שידהרו ישר ולא יסטו מהדרך,
כשאנחנו נעולים על המטרה והדרך שבחרנו,
אנחנו לא רואים מימין ומשמאל,
אנחנו צועדים בדרך שתוכננה,
ובכך מפספסים צמתים, פניות ואפשרויות אחרות שנקרות בדרכנו.
מכירים את הסרט יס-מן?בסרט קארל מתחייב בסדנא לשיפור עצמי בפני המנחה,
שהוא יגיד כן לכל הצעה שתבוא בפניו.
והוא אכן מקפיד להסכים לכל דבר שמציעים לו,
ובסרט רואים איך זה משפיע על חייו (בלי ספויילרים…)
היופי בזה הוא,
שקארל נפתח לאפשרויות רבות ומיוחדות,
כאלה שבעבר נהג לסרב להן,
והן משפיעות על חייו בצורה מדהימה.
בדיוק כמו שאמר דוקטור סוס:
“אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים”
בעיני, כשאנחנו בוחרים מטרות מדוייקות,
ומתכננים את הדרך,
אנחנו עושים את זה מנקודת המבט המצומצמת שלנו.
כשאנחנו משחררים שליטה,
וזורמים עם מה שמגיע אלינו,
זורמים עם מה שאלוקים (או היקום) מביא לנו,
אנחנו יכולים להגיע לדברים טובים ומדוייקים הרבה יותר,
שבכלל לא העלינו בדעתנו שהם אפשריים/קיימים.
אז האם נכון לשחרר שליטה בהכל?
להגיד כן לכל דבר?
להפסיק להגדיר מטרות?להפסיק לפעול ולעשות למען המטרות שלנו?
חס וחלילה!!!
הגדרת מטרות היא חשובה ביותר,
אנחנו בעולם המעשה – ולכן עשיה ופעולה הם חשובים ביותר.
יחד עם זאת,
בואו נסיר את “מגן העיניים”,
נתחיל להגיד “כן” להרבה יותר דברים,
נפתח את הראש לאפשרויות שנקרות על דרכינו,
ונזרום!
ואז נגיע למקומות נפלאים.
למה אני כותבת את זה דווקא עכשיו?
כי לאחרונה יצא לי להגדיר מטרה (ולא חשובים הפרטים),
כשלא ידעתי בכלל איך היא תראה בפועל ואיך אוכל להשיג אותה.
עשיתי כל מה שחשבתי שיכול להביא אותי אל המטרה,
ובין היתר אמרתי “כן” לכמה אפשרויות שנקרו לדרכי.
לקח לי זמן לשים לב,
שבעצם השגתי בצורה הכי מושלמת את המטרה שרציתי,
ושבכלל לא חלמתי שזו תהיה הדרך ושכך תיראה המטרה שרציתי.
אז כן –
הגדרתי מטרה,
עשיתי פעולות,
זרמתי עם מה שנקרה בדרכי,
והגעתי למקום נפלא.
