שישה טיפים לאחרי החגים – חלק שני

אם בחרתם בעקבות הפוסט הקודם,
את המטרה שלכם של “אחרי החגים”
וכבר התחלתם לצעוד לכיוונה,

קבלו שלושה טיפים נוספים,
כדי להצליח ולהשיג את המטרה.
.

(ואם לא בחרתם מטרה,
מוזמנים רגע לעצור ולבחור
ולקבל את שלושת הטיפים הראשונים).

טיפ רביעי  – “שבע יפול צדיק וקם” (משלי כד, טז)
כשאנחנו מגדירים מטרות ויעדים,
יש לנו משימות ומטלות לביצוע,
חלקן יהיו קלות,
חלקן מאתגרות ומוציאות אותנו מאזור הנוחות,
וחלקן יצריכו שינוי חשיבה/התנהלות/אורח חיים.
כך שלרוב, פשוט, זה לא יהיה.

בניגוד למוטיבציה ההתחלתית ולתכנון שלנו,
לפעמים לא נצליח.
נהיה עייפים מדי, עצבניים מדי,
לא יהיה לנו כח רצון,
לא נעמוד בפיתויים,
נדחה משימות…

ולכן חשוב שנזכור שזה טבעי,
וזה לא אומר שפספסנו את המשימה.

אלא שבע יפול צדיק וקם.

פספסנו? נפלנו?
הכל טוב,
עכשיו קמים, משנסים מותניים,
חוזרים להחלטות הטובות,
ללוח הזמנים,
לתכנון, למשימות,
מתקדמים ומצליחים.

אצל כולנו הדרך להצלחה אינה קו ישר רציף, 
אלא יש בה קדימה ואחורה ולמעלה ולמטה,
עם זאת, עם בוחנים לעומק רואים שזה כל הזמן במגמת התקדמות,
עד שמשיגים את המטרה.

עישנו סיגריה אחרי שבוע של הפסקה?
לא נאמר לעצמנו – אויש הלכה הגמילה, כבר נעשן את כל הקופסא.
אלא נאמר – אויש טעינו. נזרוק עכשיו את הסיגריה,
ונחזור לתהליך הגמילה שאנחנו בעיצומו, ועוד נמשיך אותו ונצליח!

שבע יפול צדיק,
וקם!

טיפ חמישי – היפכו את ביצוע המשימה למהנה
משימות לא חייבות להיות קשות ומבאסות.
הן יכולות להיות כייפיות ושמחות.
פשוט צריך לתכנן אותם כך שנוכל ליהנות מהם.

לדוגמא: להקשיב למוזיקה, לשתות משקה טעים,
למצוא אדם שיכול להיות שותף בדרך למשימה,
להפוך אותה למשחק,
להקשיב לשיעור/פודקאסט מעניין תוך כדי,
או כל דבר המתאים למשימה שלכם.

לפעמים, אפשר גם למצוא בתוך המשימה את נקודת ההנאה שלכם.
כך שגם בלי תוספת חיצונית, ביצוע המשימה עצמה הופך למהנה.   

טיפ שישי – חגגו כל הצלחה בדרך
אנו חיים בעולם של ביקורת ופרפקציוניזם,
ומתקשים להעריך את כוחם של פרגונים והוקרות.
חשוב לדעת שלפרגונים ולהוקרות יש כח הנעה גדול לאין ערוך,
הרבה יותר מאשר לקולות של ביקורת.  

חישבו על שפת הגוף וההתנהגות של ילדים,
איך היא משתנה כשהם מקבלים הערכה והוקרה.

גם אצלינו המבוגרים, אותו הדבר.
כשאנו מצליחים לעבור עוד שלב ועוד אבן דרך חשובה, בדרך למטרה שלנו.
חשוב לציין ולחגוג אותה.

לא צריך מסיבה עם אלף מוזמנים,
מספיק להגיד לעצמנו כמה אנחנו מעריכים את זה
או לפרגן לעצמנו בפינוק קטן.

מעבר לעובדה שזה מעלה את המוטיבציה שלנו להמשיך,
זה גם גורם לנו לשים לב שאנחנו מצליחים,
שאנחנו מתקדמים,
ושהמטרה שלנו קרובה מתמיד, 

לפעמים אני משתמשת בפרגונים עצמיים,
במטרה להניע את עצמי לעשות משימות שקשות לי,
או שאין לי חשק לבצעם כעת.

גם במשימות שאין לי כח אליהם,
אני נוהגת לפצל את המשימה לתתי משימות קטנות מאוד,
ולפרגן לעצמי על כל תת משימה,
עד שלאט לאט אני נכנסת לעניין,
מתמלאת אנרגיה,
ומתחילה לעשות את המשימה במרץ ואף להנות ממנה.

אז,
יאללה תמשיכו בכל הכח אל מטרת אחרי החגים שלכם

ובהצלחה!

רוצים לקבל את הפוסטים הבאים ישירות אל המייל?

One Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים דומים

איפה אתם על הסקאלה?

מכירים את הנטייה להישאר במוכר, בידוע, בברור?לנטייה הזו כמו להרבה דברים יש סקאלה בצד אחד יש את אלה שנכנסים לחרדה מכל שינוי בחיים שלהםמכל מקום או

להמשך קריאה

מחיר ההססנות

  מכירים את זה שמבקשים מאיתנו משהו שקשה לנו?משהו שדורש מאיתנו לצאת מעצמנו?להתגבר על חוסר הביטחון העצמי ולעשות, לומר, לפעול ואנחנו עושים קולות של בת

להמשך קריאה